בניתוח קטרקט מחליפים את העדשה הטבעית שהתעכרה בעדשה תוך-עינית (IOL), והעדשה שנבחרת קובעת כיצד תראו אחרי הניתוח ועד כמה תזדקקו למשקפיים. אין עדשה אחת שהיא הטובה ביותר לכולם: הבחירה תלויה במדידות העין, בבריאותה ובאורח החיים שלכם.
השוואה מהירה בין סוגי העדשות
| סוג העדשה — ולמי היא מתאימה | למרחק | ביניים (מחשב) | לקרוב (קריאה) | הילות וסנוור בלילה |
|---|---|---|---|---|
| מונופוקלית מי שמעדיף את איכות הראייה הגבוהה ביותר למרחק ואינו מתנגד למשקפי קריאה | מצוינת | לרוב עם משקפיים | עם משקפי קריאה | מינימליים |
| מונופוקלית טורית צילינדר קרנייתי משמעותי | מצוינת, גם עם צילינדר | לרוב עם משקפיים | עם משקפי קריאה | מינימליים |
| מולטיפוקלית / טריפוקלית מי שרוצה להפחית משמעותית את התלות במשקפיים, בעין בריאה | טובה | טובה | טובה | שכיחים יותר |
| EDOF (עומק מוקד מורחב) ראייה רציפה למרחק ולביניים עם פחות הילות | מצוינת | טובה מאוד | בינונית — טקסט גדול | פחות ממולטיפוקלית (תלוי בעיצוב) |
| מונוויז׳ן (עדשות מונופוקליות) מי שמסתגל היטב לראייה שונה בכל עין | בעין הדומיננטית | חלקית | בעין השנייה | מינימליים |
הטבלה היא סקירה כללית; התוצאה בפועל תלויה בעין ובעדשה הספציפית.
ניתוח קטרקט אינו רק פעולה שמטרתה להחזיר שקיפות לעין; הוא גם ניתוח תשבורתי המותאם באופן אישי. כאשר העדשה הטבעית העכורה מוסרת, יש להחליף אותה בשתל מלאכותי קבוע הנקרא עדשה תוך-עינית - Intraocular Lens, או IOL.
חומרים ועיצוב מודרניים של ה-IOL
עדשות IOL מודרניות עשויות מחומרים רכים וגמישים - בעיקר אקריל, ולעיתים סיליקון - המאפשרים לקפל אותן ולהזריק אותן דרך חתך זעיר. החומרים עמידים מאוד ומתוכננים להישאר שקופים בתוך העין לאורך כל החיים. אצל מטופלים שעלולים להזדקק בעתיד לניתוח רשתית עם שמן סיליקון, אני נמנע בדרך כלל מהשתלת עדשת סיליקון, מאחר שהשמן עלול להידבק אליה ולפגוע בראייה.
גם לעיצוב העדשה יש חשיבות קלינית: שוליים אחוריים חדים ומרובעים, הנפוצים כיום, מפחיתים משמעותית את הסיכון לעכירות מאוחרת של הקופסית האחורית (PCO) בהשוואה לעיצובים ישנים יותר; ועיצוב אופטי "אספרי" משפר את חדות הראייה ואת הראייה בתנאי תאורה חלשה, כגון נהיגה בלילה.
סיווג העדשות התוך-עיניות (IOL): בחירת טווח המיקוד
למנתחים יש כיום מגוון רחב של פלטפורמות IOL, המאפשרות להתאים את התוצאה הראייתית לאורח החיים, לקריירה ולתחביבים האישיים של המטופל.
באופן כללי ניתן לחשוב על שלוש קבוצות עיקריות:
- עדשות מונופוקליות: מוקד חד יחיד, בדרך כלל למרחק; ברוב המקרים נדרשים משקפי קריאה.
- עדשות לתיקון צילינדר: עדשות טוריות המיועדות לתקן צילינדר קיים.
- עדשות פרימיום לתיקון פרסביופיה: אפשרויות מולטיפוקליות ו-EDOF המספקות טווחי ראייה נוספים.
1. עדשות מונופוקליות - האפשרות המסורתית
עדשות מונופוקליות מיועדות לספק ראייה חדה מאוד ובעלת ניגודיות גבוהה במרחק מוקד יחיד - בדרך כלל הן מכוונות לראייה למרחק, כלומר לאמטרופיה (emmetropia).
כיצד זה עובד: אם שתי העיניים מכוונות לאמטרופיה למרחק, צפויה ראייה חדה וטובה לנהיגה, לצפייה בטלוויזיה ולהליכה. עם זאת, מכיוון שעדשה מונופוקלית אינה יכולה לשנות את צורתה ולבצע אקומודציה, בדרך כלל יהיה צורך במשקפי קריאה גם למשימות ביניים - כגון שימוש במחשב או בישול - וגם למשימות קרובות, כגון קריאת ספר, שימוש בטלפון או תפירה.
מיקוד למיופיה: מטופלים שהיו קצרי-ראייה במשך כל חייהם ונהנו מקריאה ללא משקפיים יכולים לבחור לכוון עדשות מונופוקליות לראייה לקרוב - כלומר למיופיה. במצב זה הם יוכלו לקרוא ללא משקפיים, אך יזדקקו למשקפיים לראייה למרחק, למשל לנהיגה ולפעילות מחוץ לבית.
2. עדשות טוריות - תיקון צילינדר
צילינדר הוא מצב שכיח שבו קימור הקרנית אינו אחיד - בדומה יותר לצורת כדור רוגבי מאשר לכדור עגול - ולכן האור אינו מתמקד באופן שווה בכל הצירים, והראייה מטושטשת בכל המרחקים. לכ-40% מהמטופלים העוברים ניתוח קטרקט יש צילינדר קרנייתי של 1.00 דיופטר או יותר, ואצל כ-15% עד 20% מדובר בצילינדר משמעותי של 1.50 דיופטר ומעלה - רמה המצדיקה בדרך כלל שימוש בעדשה טורית ייעודית.
כיצד הן פועלות: עדשות IOL סטנדרטיות אינן מתקנות צילינדר. IOL טורית היא עדשה ייעודית בעלת כוחות מיקוד שונים בכיוונים שונים. במהלך הניתוח אני מיישר את הסימונים שעל העדשה הטורית בדיוק רב לציר הצילינדר הקרנייתי של המטופל.
חשיבות היישור: הדיוק קריטי. עבור כל מעלה אחת שבה העדשה הטורית מסתובבת מחוץ לציר המתוכנן, היא מאבדת בקירוב 3% מכוח תיקון הצילינדר שלה. אני משתמש לעיתים במערכות הכוונה מתקדמות במהלך הניתוח כדי להשיג מיקום מדויק ככל האפשר.
לחסרונות ולמגבלות של עדשה טורית — ראו שאלה 7 בפרק השאלות הנפוצות.
קושי בראייה לקרוב לאחר ניתוח קטרקט, כשהיעד הוא ראייה למרחק
מטופלים שבחרו בעדשה מונופוקלית - רגילה או טורית - הממוקדת לראייה למרחק עשויים לגלות שהם זקוקים למשקפי קריאה לאחר הניתוח. זוהי תוצאה צפויה של סוג העדשה, ולא סיבוך. חלק מהמטופלים מגלים לאורך זמן שהתלות במשקפי הקריאה מטרידה יותר משציפו. הפתרון הפשוט והנפוץ ביותר הוא הרכבת משקפי קריאה; למי שמעוניין להפחית את התלות במשקפיים גם לאחר הניתוח, קיימות שיטות ייעודיות לתיקון פרסביופיה, המפורטות בהמשך.
מטופלים שאינם מרוצים מהתוצאה הרפרקטיבית לאחר ניתוח קטרקט - למשל שארית תשבורתית גדולה מהצפוי בכל אחד מהמרחקים - אינם צריכים להשלים עם התוצאה. קיימות שתי גישות עיקריות לתיקון: ניתוח לייזר משלים על הקרנית (PRK או LASIK) להתאמה עדינה של המיקוד, או הוספת עדשה תוך-עינית משלימה (piggyback IOL) מעל העדשה הקיימת, מבלי להסיר אותה. במקרים נבחרים ניתן גם לשקול החלפה ניתוחית של העדשה התוך-עינית עצמה. הבחירה המתאימה תלויה בגורם לשארית התשבורתית ובמאפייני העין, ומומלץ להתייעץ עם המנתח.
3. שיטות לתיקון פרסביופיה
מי שמעוניין להפחית את התלות במשקפי הקריאה - ולא רק להסתפק בתיקון הצילינדר או בראייה חדה למרחק - יכול לשקול אחת מהשיטות הבאות.
מונוויז׳ן בפסאודופקיה
מונוויז׳ן (monovision) היא טכניקה מותאמת אישית שנועדה להפחית תלות במשקפיים באמצעות עדשות מונופוקליות סטנדרטיות.
כיצד זה עובד: אני משתיל עדשה הממוקדת למרחק בעין הדומיננטית ועדשה הממוקדת לקרוב בעין הלא-דומיננטית.
התוצאה: המוח משלב באופן טבעי את שתי התמונות, כך שעין אחת מספקת בעיקר ראייה למרחק והעין השנייה מספקת בעיקר ראייה לקרוב.
וריאציות: במונוויז׳ן מסורתי יוצרים הפרש גדול יותר במיקוד, כמינוס 1.50 עד מינוס 2.50 דיופטר. הדבר יכול לספק ראייה טובה מאוד לקרוב, אך עלול להפחית מעט את תפיסת העומק. מיני-מונוויז׳ן, או מונוויז׳ן מותאם, משתמש בהפרש מתון יותר של כמינוס 0.50 עד מינוס 1.50 דיופטר; כך נשמרת טוב יותר תפיסת העומק ועדיין מתקבלת ראייה טובה בטווח הביניים, למשל למחשב.
עדשות מולטיפוקליות - עדשות פרימיום ביפוקליות וטריפוקליות
עדשות תוך-עיניות מולטיפוקליות (MFIOLs) נועדו לספק ראייה ברורה במספר מרחקים בו-זמנית וכך להפחית באופן משמעותי - ולעיתים אף לבטל - את התלות במשקפיים.
כיצד הן פועלות: עדשות אלה משתמשות בטבעות קונצנטריות דיפרקטיביות או רפרקטיביות על פני האופטיקה. הטבעות מפצלות פיזית את האור הנכנס: חלק מקרני האור ממוקדות למרחק, וחלקן לטווח הביניים או לקרוב. עדשות טריפוקליות מודרניות, כגון Alcon PanOptix, מספקות שלוש נקודות מיקוד מובחנות: למרחק, לטווח ביניים - מרחק מחשב - ולקרוב - מרחק קריאה.
חסרונות: פיצול האור גורם באופן מובנה לאובדן מסוים של רגישות לניגודיות, ולכן תמונות עשויות להיראות מעט עמומות יותר בחדרים חשוכים. בנוסף, הטבעות הקונצנטריות עלולות לגרום לתופעות אופטיות הנקראות dysphotopsias, ובהן סנוור, הילות והתפזרויות אור דמויות-כוכב סביב מקורות אור, במיוחד בנהיגה בלילה.
בחירת מטופלים: MFIOLs הן עדשות פרימיום הדורשות עין בריאה מאוד. הן אינן מומלצות למטופלים עם מחלת עין יבשה קיימת, צלקות בקרנית, גלאוקומה מתקדמת, ניוון מקולרי או ממברנות אפירטינליות, משום שמצבים אלה עלולים להוסיף לפגיעה ברגישות לניגודיות ולהוביל לתוצאה ראייתית שאינה מספקת.
עדשות EDOF - עומק מוקד מורחב
עדשות Extended Depth of Focus - EDOF - הן התקדמות מודרנית בטכנולוגיות המיועדות להפחית תלות במשקפיים עקב פרסביופיה.
כיצד הן פועלות: במקום לפצל את האור למספר מוקדים נפרדים ומובחנים, כפי שקורה בעדשות מולטיפוקליות, עדשות EDOF משתמשות בעיצובים דיפרקטיביים או לא-דיפרקטיביים ייעודיים - למשל Vivity של Alcon או Symfony של J&J - כדי למתוח ולהאריך את המוקד היחיד של העין וכך ליצור טווח ראייה רציף ומורחב.
טווח הראייה: עדשות EDOF מספקות ראייה מצוינת ובעלת ניגודיות גבוהה למרחק ולטווח הביניים - למשל ללוח המחוונים, למחשב ולמשטח העבודה - עם פחות הילות וסנוור בהשוואה לעדשות מולטיפוקליות מסורתיות. בעיצובים הלא-דיפרקטיביים, כגון Vivity, פרופיל הראייה בנהיגה בלילה דומה במידה רבה לזה של עדשות מונופוקליות סטנדרטיות; בעיצובים הדיפרקטיביים, כגון Symfony, הילות וסנוור שכיחים יותר מאשר בעדשה מונופוקלית, אם כי פחות מאשר בעדשה טריפוקלית.
ראייה לקרוב: מכיוון שהמוקד מוארך ולא מפוצל לנקודת קרוב ייעודית, עדשות EDOF מספקות ראייה בינונית לקרוב. מטופלים רבים יכולים לקרוא טקסט גדול בנוחות, אך עשויים להזדקק למשקפי קריאה חלשים לטקסט קטן מאוד או לקריאה בתאורה חלשה. כדי לשפר את הראייה לקרוב, מנתחים מסוימים משלבים מיני-מונוויז׳ן עם עדשות EDOF ומכוונים את העין הלא-דומיננטית למיופיה קלה מאוד של כמינוס 0.50 דיופטר.
איך בוחרים עדשה — ואיך ד״ר שטרן עושה זאת
הבחירה נעשית יחד, בפגישת התכנון, על סמך מדידות מדויקות של העין, בדיקת בריאות העין והשיחה על אורח החיים שלכם. ד״ר שטרן מקים ומנהל את המעבדה לאופטיקה ביו-רפואית בהדסה, שבה נמדדים המאפיינים האופטיים האמיתיים של עדשות תוך-עיניות, ומחקריו בנושא פורסמו בכתבי עת מובילים. הוא גם שותף-מייסד של AIOLsci, פלטפורמה לבחירה אובייקטיבית של העדשה המתאימה לכל עין, שזכתה בפרס RefracTech Innovator Award 2026 של ה-ISRS.
שאלות נפוצות
איזו עדשה תוך-עינית הכי טובה?
אין עדשה אחת שהיא הטובה ביותר לכולם. עדשה מונופוקלית נותנת ראייה חדה למרחק עם משקפי קריאה; עדשה טורית מתקנת צילינדר; עדשות מולטיפוקליות ו-EDOF מפחיתות את התלות במשקפיים, במחיר של הילות וירידה מסוימת בניגודיות. ההתאמה נקבעת לפי העין ואורח החיים.
האם אפשר לראות בלי משקפיים בכלל אחרי ניתוח קטרקט?
עדשות מולטיפוקליות יכולות להפחית משמעותית — ולעיתים אף לבטל — את התלות במשקפיים. עם עדשת EDOF רוב המטופלים רואים היטב למרחק ולביניים, אך ייתכן שיזדקקו למשקפי קריאה חלשים לטקסט קטן מאוד או לקריאה בתאורה חלשה.
מה ההבדל בין עדשה מולטיפוקלית לעדשת EDOF?
עדשה מולטיפוקלית מפצלת את האור לכמה מוקדים נפרדים — למרחק, לביניים ולקרוב. עדשת EDOF מאריכה מוקד אחד לטווח ראייה רציף למרחק ולביניים, עם פחות הילות אך ראייה בינונית לקרוב.
מה החסרונות של עדשה טורית?
היא כרוכה בתשלום נוסף; היא עלולה להסתובב מעט מהציר ולאבד חלק מהתיקון (כ-3% לכל מעלה); לעיתים נותרת שארית צילינדר; והיא אינה מתקנת את הראייה לקרוב אלא אם נבחרה עדשה טורית מולטיפוקלית או EDOF. הפירוט המלא במדריך
האם העדשה התוך-עינית מחזיקה לכל החיים?
כן. עדשות מודרניות עשויות מחומרים עמידים מאוד ומתוכננות להישאר שקופות בתוך העין לאורך כל החיים. אם הראייה מיטשטשת שנים אחרי הניתוח, הסיבה היא בדרך כלל קטרקט משני, ולא העדשה.
למי לא מתאימה עדשה מולטיפוקלית?
עדשות מולטיפוקליות דורשות עין בריאה מאוד, ובדרך כלל אינן מומלצות במחלת עין יבשה, בצלקות בקרנית, בגלאוקומה מתקדמת, בניוון מקולרי או בממברנות אפירטינליות.